ננופואטיקה 38 – עקבות היווה עבורנו הזדמנות ללכת בעקבות העקבות בתקופה שבה נדמה כי זה כל מה שנשאר. הקושי לכתוב ולהפעיל את הפונקציה הפואטית של המילים משפיע על התנועה המחושבת היטב, הזהירה, של היצירות שנכתבו. הרגשנו שהמציאות תובעת מאיתנו לתור אחר תחביר או שפה שונים בשירה ובפרוזה שמתהווה בקרבנו. זו תנועה שיש בה נחישות להתמיד במעלה הסולם הספרותי אל נקודת חן באופק רחוק שנדמה כי רק המילים יכולות לקרב אליה. יצירות רבות שהגיעו לפתחנו נענו לשאיפה להישענות על העקבות כעל חבל הצלה. כך הצטבר למולנו שטף קול שהתאחד והתפזר לסירוגין אך הייתה בו המנגינה הזאת של הספרות, שעודנה נמשכת ותימשך. מנגינה שחיזקה אותנו במעשה הדון קיחוטי של הכתיבה.