"בספרה השני סתיו אתלן ממזגת תמות של טראומה, נבואה וגוף שמתבטאות דרך הפיגורה של עורב משוגע שנע בתנועת מטוטלת דרך הזמן והרוח.
באסתטיקה נקייה וחפה ממניירות, תוך כדי שמירה על נוכחות של הבשר החי והפצע, המיתולוגיה שאתלן מייצרת, שמלחימה בין הטראומה האישית וארון הספרים היהודי, יוצרת מקצב חסר פשרות שמשאיר את הקוראים חסרי נשימה."